למה אנחנו חובים לבדוק את מזגני האמבטיה שלנו בתנאי לחות קיצוניים
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים עבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, וטמפרטורות שמשתנות מטמפרטורות קרות מאוד לטמפרטורות גבוהות בתוך שניות בלבד.
אם המנורה אינה מיועדת לתנאים כאלה, היא תקרוס. לא תוך כמה שנים, אלא תוך כמה שבועות. לכן אנחנו לא סתם “מקווים” שהמכשירים שלנו יעבדו – אנחנו מבצעים בהם בדיקות קשות של חשיפה ללחות וחום, כדי לוודא שהם אכן יוכלו לעמוד בתנאים בבית שלכם.
הבעייה עם האדים
העניין עם אדי המים הוא שהם מוצאים דרך. הם חודרים לחריצים הקטנים ביותר במבנה המנורה. כשהלחות פוגעת בחומרים החמים או בחיבורים החשמליים, נוצרות בעיות. זה גורם לחמצון, ואז יש בעיות במעבר החשמל – כלומר, החשמל מתחיל לזרום במקומות שאינו אמור לזרום בהם. כך עלולה להיווצר בעיה במערכת החשמלית.
אנחנו משתמשים בחדר בקרה כדי לחקות שנים של חשיפה לאדים, אך בזמן קצר יותר. כך אנחנו יכולים לגלות את הנקודות החלשות כבר עכשיו, כדי שלא תצטרכו להתמודד איתן מאוחר יותר.
שבירת האטמים
דמיינו מנורה שעוברת מטמפרטורות קרות מאוד לטמפרטורות גבוהות בתוך שניות. ההתרחבות וההצטמצמות התמידיות יוצרות לחץ רב על האטמים שמונעים את חדירת המים.
הבדיקות שלנו קשות מאוד. אנחנו מחזירים את המנורות שוב ושוב לתנאי חום ולחות קיצוניים. אנחנו מחפשים את הדליפות הקטנות ביותר, ובודקים אם יש קורוזיה בחיבורים החשמליים. אם המנורה אינה יכולה לעמוד בתנאים במעבדה, היא בוודאי לא תוכל לעמוד בתנאים בחדר האמבטיה.
האיזון הנדרש
יש כאן בעיה של איזון. כדי שהמנורה תהיה באמת עמידה למים, צריך לאטום אותה היטב. אך כשמאטמים אותה, נוצר לחץ על זרימת האוויר. זה אומר שהחלקים הפנימיים של המנורה עלולים להתחמם יותר מאשר במנורות שנמצאות בחוץ.
זו בעיה של איזון – צריך למצוא את הנקודה שבה המנורה עמידה מספיק למים, אך עדיין יש לה מספיק אוויר כדי לעבוד כראוי לאורך שנים.