קבלת מראה מחוספס על גוף המטוס באמצעות חימום באמצעות אינפרא-אדום האם נתקלתם פעם בבעיית “קליפת תפוז” על גוף המטוס? זו באמת בעיה קשה. בדרך כלל, זה קורה בגלל אופן פעולתם של תנורי חימום רגילים – הם מחממים את האוויר, והאוויר בתורו מחמם את גוף המטוס. הבעיה היא שהשטח מתייבש מהר מדי, מה שגורם להיווצרות בועות מתחת לצבע, וכתוצאה מכך הצבע נראה לא אחיד. זה מעצבן מאוד. אנחנו עושים זאת בדרך אחרת – אנחנו משתמשים במחממים באמצעות אינפרא-אדום בעלי עוצמה גבוהה, שמחממים את הצבע ישירות. חימום מלמטה למעלה הטריק הוא שקרינת האינפרא-אדום לא מתחשבת באוויר; היא פוגעת ישירות במולקולות שנמצאות בתוך הצבע עצמו. במקום לחמם קודם את השכבה העליונה, החום מתחיל מהבסיס ועולה למעלה. כך, החומר המרכיב את הצבע מתאדה מלמטה למעלה, ולצבע יש מספיק זמן להתפשט ולהיות אחיד לפני שהשטח מתקשה. התוצאה? מראה חלק כמו של מראה. לא ניתן להשיג תוצאה כזו באמצעות תנור רגיל, מכיוון שהצבע נשאר נוזלי בכל השכבה לזמן ארוך יותר. התמודדות עם גופי מטוסים עם עקומות רבות אי אפשר פשוט לקנות נורה כלשהי ולצפות שהיא תעבוד על גוף המטוס. מטוסים הם עצומים ומלאים בעקומות מורכבות. אנחנו בונים צינורות קוורץ מיוחדים עם רמות עוצמה מדויקות, כדי שהחום יהיה אחיד בכל מקום. אם החום יהיה גבוה מדי בנקודה מסוימת, הצבע עלול להישרף. אם החום יהיה נמוך מדי, חלקים מסוימים של הצבע לא יתקשו. העיקר הוא למצוא את הטמפרטורה המושלמת. החסרונות לא הכל קל. יש כמה דברים שצריך להיזהר מהם. ראשית, מחממים אלו דורשים הרבה אנרגיה. המערכת החשמלית שלכם צריכה להיות מוכנה לעומס הראשוני שנוצר כשהמחממים נדלקים, אחרת תהיו בבעיה. שנית, יש את עניין הניקיון. מכיוון שקרינת האינפרא-אדום יוצרת חום עז, המחזירים של החום צריכים להיות נקיים לחלוטין. קצת אבק או שמן על המחזירים יכולים לגרום להיווצרות “נקודות חם”, מה שעלול לגרום לחימום לא אחיד או אפילו להרס של המחממים. עוד טיפ: חברו את המערכות שלכם למעגלי בקרה מותאמים. גוף המטוס והכנפיים יש להם עובי שונה, לכן כדאי להיות מסוגלים לשלוט בחום בכל אזור בנפרד.
